איך מפסלים בעיסת נייר?
בניגוד לחומרי הפיסול המסורתיים – אבן, שיש, ברונזה, קרמיקה, זכוכית, פורצלן – הנייר אינו חומר שמגיע ישירות מהטבע, ולכן הוא חסר את העושר החומרי של חומרים אלו.
הנייר הוא חומר "יד שנייה" – עץ שנכתש, הורתח, עורבב, הולבן, הושטח, נכבש… חומר שעבר מטמורפוזה מעשה ידי אדם, כדי להפוך לשימושי, זול, נגיש.
הנייר נמצא סביבנו בכל מקום – אך איננו מייחסים כל חשיבות לקיומו, חומר שכל ייעודו – לשרת מבלי להתבלט…
הפשטות והנגישות הזאת, הפכו את הנייר לחומר גלם נפוץ ליצירה עממית, שאינה מחוייבת ליומרה אמנותית, בדומה לתפקיד שמילא החימר בתרבויות שבטיות בעבר הרחוק .
השימוש בנייר מציע גם אפשרות למיחזור, פשטות, קלות, אווריריות – אלו חלק מהתכונות המושכות של הנייר – לצד העובדה שאינו דורש מיכשור מיוחד או ידע נרחב.
אופי היצירה בנייר
בגלל הפשטות – השימוש בנייר ליצירה בעלת נוכחות והבעה, יש בו קסם שובב – חומר דק ושטוח, שהופך ליצירה תלת מימדית.. פיסול בנייר משלב בתוכו מיומנויות מתחום הפיסול והציור – עבודה בנפחים ועבודה בצבע . האם זהו לוח ציור תלת מימדי? איור שתפח? פסל מאוייר? כל התשובות נכונות… בזכות השימוש בדבקים הפיסול בנייר הינו עמיד ביותר, מה שפותח דלת להתפתחות של יצירות מושקעות ומעניינות.
טכניקות עיצוב ופיסול בנייר ובעיסת-נייר
במקומות שונים בעולם, קיימים מזה מאות שנים, חפצים ופסלונים עשויים נייר, (קופסאות "פפיר משה" בהודו למשל), שמיוצרים בעיקר ע"י שימוש בתבניות, לתוכן דוחסים עיסת נייר, וכך מייצרים שכפולים – הנצבעים בעבודת יד.
הפיסול האמנותי בנייר, שבו כל יצירה עומדת בפני עצמה כיחידה אמנותית, אין לו מסורת מסודרת. אמנים ויוצרים חובבים בכל העולם, עובדים במגוון גדול של טכניקות, וחומרי גלם עשויים נייר – עיתונים, בריסטולים, טואלט, משי, קרטון, אריזה ועוד… יש המוסיפים נסורת, גבס וחומרים נוספים לתערובת… פיסול עממי, פיסול שבטי, פיסול אמנותי, דקורציות, עיצוב שימושי – כל אלו הם שדה ניסיונות עשיר מנייר. לצד המגוון, ישנם כמה עקרונות משותפים, וטכניקות "קלאסיות" של עבודה בנייר.
בניית שלד
כשמדובר על פיסול דמויות אדם, הפיסול מתחיל תמיד בבניית שלד. פסל מנייר בנוי "מבפנים החוצה". השלד קובע את המבנה, הפרופורציות, התנוחה וגם את הנפח הראשוני. אחת המשימות החשובות בבניית השלד, היא להשאיר מקום להמשך העבודה, ולא לפסל נפח מלא של הדמות.
שלד קלאסי נבנה מעיתונים שנמעכו ועוצבו לצורה המבוקשת, ומסקינגטייפ שמקבע את הצורה שעוצבה. חוטי חשמל ישולבו במידת הצורך – אם כדי לייצב תנועה או תנוחה רצוייה לפסל, או כדי להקל על "ראיית הצורה" מההתחלה.
ישנם כמובן גם שלדים פשוטים בהרבה – כגון מיכלים, בקבוקים, גלילים, קרטונים ועוד… שלד פשוט כזה מכתיב צורה משלו, ואינו פתוח לעיצוב דמות פרופורציונלית.
לאחר שהשלד הראשוני מוכן – ניתן להתחיל בציפוי.
ציפויי והקשחת השלד
שתי טכניקות עיקריות משמשות לציפוי השלד:
1. ציפוי בשכבות– הדבקת רצועות נייר ודבק, בשכבות, זו על גבי זו, הנדבקות אחת לשנייה ויוצרות לאחר הייבוש מרקם קשיח לפסל.
2. ציפוי בעיסת נייר – מכינים עיסה (תערובת של ניירות מפוררים ודבק), ומצפים את השלד המוכן.
הציפוי בשכבות מקנה לפסל מראה מקומט, האופייני לנייר, ואילו העיסה מעניקה מרקם מחוספס גרגרי מעט (פיסול בעיסת נייר)
ככל שהשלד גדול יותר, כך יהיה צורך בחיזוק הדרגתי שלו, כדי שניתן יהיהה לעבוד עליו מבלי שיקרוס או ייתעוות.
צביעה וגימור
צביעת הפסל אפשרית אך לא הכרחית, ישנם פסלי נייר לא צבועים. ניתן להשתמש בצבעים מסוגים שונים – אקריליק, שמן, גואש, צבעי מים ועוד, הנפוץ ביותר הוא השימוש בצבעי אקריליק בגלל חוזק הפיגמנט ומהירות הייבוש. כאשר בכל זאת מחליטים לצבוע יצירה, נפתח עולם שלם של אפשרויות –ניתן לצבוע ולצייר, וישנם אינסוף סגנונות ציור – ריאליסטי, מופשט, הומוריסטי, שילובי צבעים שונים, רמת הכיסוי או החשיפה של הפסל – שניתן לבחור וליישם.
ניתן ליצור על גבי הפסל טכסטורות שונות של ניירות שונים. ישנה גם צבעוניות טבעית של הנייר, שיש בה יופי וקסם, או ציפוי העשוי גזרי עיתון, ומשתמש במודע בצורה ובאופי של טכסט גזור מעיתונים. כדי לשמור לאורך השנים על הפסל, אפשר לצפות אותו בלכה. קיים בשוק מגוון גדול של לכות מעל בסיס מים.
תיקונים ושינויים
הפיסול בנייר מצריך תכנון מראש, אך גם מאפשר גמישות ושינויים. כדי לתקן משהו לאחר שהפסל כבר יבש, נוכל להיעזר בתכונתו של הנייר שמאפשר הרטבה חוזרת – וגריעה במידת הצורך. גם קילוף של שכבה או ניסור במקרה של תיקון גדול – אפשריים, ולאחר מכן מבצעים הדבקה מחדש.
הצד האמנותי
כבכל חומר אחר, לצד הטכניקה, יש צורך בתהליך יצירה קשוב ופתוח. השילוב של פיסול וצבע, מאפשר יצירה עשירה (גם לאנשים שאינם בעלי ניסיון או מיומנות גבוהה) ומאפשר להגיע לתוצאה מעניינת ואף יותר מכך. עם שיפור המיומנויות, נפתח טווח גדול של אפשרויות לביטוי, בקשת רחבה של טכניקות ואמצעים אמנותיים, כפי שניתן לראות בגלריית עבודות תלמידות.
